שאלת סמכות ביה"ד לעבודה לדון בסכסוך עבודה בין שחקן כדורגל לאגודת הספורט שלו

ה ח ל ט ה

1. המבקש שימש, בתקופה הרלוונטית לתביעה מושא ערעור זה, כשחקן המשיבה מס' 1 )להלן -
מכבי תל-אביב(.

2. לטענת המבקש ביום 4.3.1995 נפגע במהלך "משחק ליגה" בשירות מכבי תל אביב, ומני אז
נגזר עליו לחדול מלשחק כדורגל.

3. המבקש הגיש תביעה בבית הדין האזורי בתל אביב נגד מכבי תל אביב ונגד המשיבים 2 -
5 )להלן - המשיבים(, ובה תבע שכר המגיע לו מחודש יוני 1995 ואילך.

4. המבקש ביסס את תביעתו זו, בראש ובראשונה, על הטענה להפרת החובה החוזית של מכבי
תל אביב לבטח את המבקש בביטוח מתאים, בעת שהצטרף לקבוצה.

5. מכבי תל אביב הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק
הבוררות תשכ"ח- 1968 )להלן - חוק הבוררות( בטענה, שיש להעביר את הסכסוך לבוררות מכח
ההסכם בין הצדדים.

בית הדין האזורי בתל אביב )עב 302755/96; השופטת בן יוסף ונציגי הציבור אנגלנדר
ומצא( עיכב את ההליכים בבית הדין מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, כשהוא דוחה אחת לאחת את
טענות המערער כנגד הבקשה לעיכוב ההליכים.

6. בהחלטתו זו קבע בית הדין האזורי את הדברים הבאים:

א. ההסכם הקובע בין הצדדים הוא הסכם נספח ג' מיום 20.8.1992 )להלן - ההסכם נספח ג'(
ולא ההסכמים הקודמים. על-פי סעיף 7 להסכם זה, יש להעביר את המחלוקת מושא התביעה